האיש והאשה

כל אישה רואה את בעלה כאדם גדול. גם אם באמת אינו גדול אלא "קטן כנמלה", עבורה הוא אדם גדול. יש נשים המקבלות את הבעל כמו שהוא ושמחות בחלקן. אולם, יש נשים המרגישות שלבעל חסר קצת בהנהגה הזאת שהן זקוקות לה. לכן הן דורשות כל מיני דרישות.

מנהיגות רבנית תורנית בימינו - נשים בימינו ידעניות יותר, לומדות תורה ונוטלות חלק גדול יותר בתחומים שונים - בירור הלכתי והשקפתי; תאטרון אספקלריא, הרב דוד סתיו, הרב יצחק פרץ, הרב שלמה הוכברג, הרב חיים אייזנברג, הרב ירון בן-דוד, הרב יצחק פרץ(תגובה), הרב דוד סתיו(תגובה).

פרשת תזריע מבחינה בין לידת זכר ללידת נקבה (ויקרא יב, ב-ה). אשה היולדת זכר היא טמאה לבעלה משך שבעה ימים, ואחר כך היא טהורה משך שלושים ושלשה ימים (ואפילו אם תראה מראה אסור). אבל היולדת נקבה היא טמאה לבעלה זמן כפול, משך שבועיים. ואחר כך היא טהורה ששים וששה יום. לכאורה יש כאן אפליה, לידת נקבה גורמת טומאה לתקופה כפולה!

האיש רוצה לתקן את העולם והאשה רוצה להתחבר לעולם; בתוך הבית האשה מרבה לדבר ולעומת זאת האיש מרבה לדבר בחוץ.

מה מקום האשה ביהדות?

כמדובר על "זכר ונקבה" לא אמור להיות קשר בין שני המינים בודאי שלא של אישות; הקשר הרצוי בין המינים הוא הקשר המקודש של איש ואישה; קשר זה איננו רק קשר של זוגיות אלא של הקמת משפחה באמצעות הבאת צאצאים לעולם; כל קלקול בתחום זה משחית את העולם ועלול להביא לחורבנו.

האישה מיצגת את הקדושה הטבעית שבעולם ולכן מהותה הפנימית לא יכולה להשתנות; האישה מקבלת את חלקה מעולמו של האיש; נמשלה האישה לתורה שבכתב; קידוש האישה נעשה על ידי דיבור ומעשה ואין די במעשה בכדי לגרשה.

כוח האדם בא לידי ביטוי על ידי האישה; האיש פועל בהתאם למהות עניינו בבריאה, והאישה משלימה את מעשיו, לפי מהות הוייתה; האישה שותפה לבעל במעשיו הטובים ופרנסת הבעל היא כפרס על עבודתה.